ברוכים הבאים לאתר של EROTEX!
ניקוי ספת בד בבית הוא אחת המשימות שהכי קל לעשות בהן נזק בלי לשים לב. רוב הפגיעות בבדי ריפוד לא נגרמות מהכתם עצמו, אלא מהדרך שבה מנסים להוריד אותו: חומר ניקוי לא מתאים, יותר מדי מים, או שפשוף חזק שמרים את הסיבים. כל בד מגיב אחרת לניקוי, ולכן הצעד הראשון הוא לדעת ממה הספה שלכם עשויה ומה הוראות היצרן מאפשרות. בארוטקס אנחנו מייבאים ומשווקים בדי ריפוד מאז 1997, ובמדריך הזה ריכזנו את מה שחשוב לדעת: איך קוראים את קוד הניקוי שבתווית, אילו הרגלים הורסים ספה, איך מנקים נכון בשישה צעדים, ואיך הבדים שלנו מגיבים למים, לסבון ולמברשת.
מתחת לכריות הישיבה או על הבסיס של רוב הספות מסחריות מודבקת תווית עם אות אחת או שתיים. האות הזאת היא ההוראה של היצרן, והיא חשובה יותר מכל טיפ שתמצאו ברשת.
W אומרת שמותר להשתמש בחומר ניקוי על בסיס מים. S אומרת להפך: רק ממיסים לניקוי יבש, בלי מים בכלל, כי מים ישאירו על הבד כתם משלהם. WS מאפשרת את שתי הדרכים, וX היא האות שכדאי לכבד הכי הרבה: שאיבת אבק וברישה עדינה בלבד, וכל השאר לאיש מקצוע. מי שרוצה להעמיק יכול לקרוא את ההסבר המפורט על קודי הניקוי של בדי ריפוד.
ספה עם קוד S דורשת זהירות כפולה. ממיסים לניקוי יבש מתאדים מהר ומשאירים ריח חזק, ולכן עובדים איתם בחדר מאוורר, עם כפפות, ובכמות קטנה על מטלית ולא ישירות על הבד. ואם נשפכו מים על ספה כזאת, לא מנסים "לתקן" עם עוד מים. סופגים כמה שאפשר, נותנים לבד להתייבש, ובודקים אם נשאר סימן. במקרים רבים הסימן הזה דורש כבר טיפול מקצועי.
ומה אם הספה רופדה אצל רפד, מבד שנקנה במטר, ואין עליה שום תווית? אז הולכים לפי ההרכב. בכל עמוד מוצר באתר שלנו מופיעים הרכב הבד, המשקל למטר רץ, מבחן השחיקה והוראות טיפול לפי סוג הכתם. שווה לשמור צילום מסך של העמוד ביום שהבד מגיע הביתה. בעוד שלוש שנים לא תזכרו אם בחרתם פלרמו או סופר קלין.
הטבלה הבאה מבוססת על נתוני ההרכב והוראות הטיפול שמופיעים בעמודי הבדים עצמם. כל הדגמים כאן עברו מבחן מרטינדייל של 150,000 סיבובים, אבל כמו שנסביר בהמשך, זה לא אומר שאפשר לקרצף אותם בלי חשבון.
| הבד והרכבו | מה מותר | ממה להיזהר |
|---|---|---|
| סופר קלין, 100% פוליאסטר אריג דו צדדי עם שכבת סיבים שמגינה מכתמים | ספיגה מיידית במטלית, מים קרים עם מעט נוזל כביסה עדין | להשאיר שלולית על הבד. גם בד שדוחה כתמים נכנע לנוזל שיושב עליו שעה |
| קלינטקס, בד פלוק עם שכבת הגנה שאינה מעבירה נוזלים | ניגוב במטלית לחה, ספיגה לפני שהנוזל מתייבש | מברשת קשה וחום ישיר, שמועכים את הסיבים הקצרים של הפלוק |
| פלרמו, 100% פוליאסטר מיקרופייבר | ספוג לח, ברישה עדינה אחרי שהבד יבש | יותר מדי סבון. השארית מושכת לכלוך והאזור הנקי מתלכלך מהר יותר משאר הספה |
| קורד, קורדרוי מחוט שניל פוליאסטר | ספיגה וברישה בכיוון הפסים | שפשוף נגד כיוון הסיב, שמשאיר כתם "פרוע" שנראה בגוון אחר |
| נטורל, 50% פוליאסטר, 30% אקריליק, 10% כותנה ו10% פשתן | מים קרים בכמות מינימלית, ספיגה רציפה במטלית יבשה | הרטבה עמוקה. הסיבים הטבעיים סופגים יותר ועלולים להשאיר הילה סביב הכתם |
| מונדו, דמוי פרווה, 100% פוליאסטר | גירוד שאריות, ספיגה, וסירוק עדין בכיוון השיער | מייבש שיער חם צמוד לבד. סיבים סינתטיים ארוכים מתעוותים בחום |
אף אחד לא הורס ספה בכוונה. הנזק מגיע כמעט תמיד ממשהו שעבד יופי על השיש במטבח.
מבחן מרטינדייל מודד כמה סיבובים של שפשוף יבש בד מחזיק לפני שהוא נשחק. בתעשייה, תוצאה של סביב 25,000 עד 30,000 סיבובים נחשבת מתאימה לשימוש ביתי אינטנסיבי, כך ש150,000 הם הרבה מעל הרף. אבל המבחן נעשה על בד יבש ונקי. בד רטוב, ספוג בחומר ניקוי, מתנהג אחרת: הסיבים רכים יותר, והחיכוך עובד עליהם קשה יותר. זו הסיבה שבד עמיד במיוחד יכול לצאת מקרצוף אחד עם אזור דהוי ומחוספס.
לגבי הרטבה, הנה תמונה שעוזרת להבין מה קורה בפנים. בד ריפוד וספוג מתנהגים כמו פתיל של מנורת נפט: הנוזל נמשך החוצה מהמרכז, ובזמן שהוא מתייבש הוא סוחב איתו לכלוך לשוליים. כך נוצרת הטבעת החומה שמופיעה יום אחרי ניקוי "מוצלח". ככל שהמים שהכנסתם נמוכים יותר, הטבעת חלשה יותר. אם בכל זאת נוצר כתם מים, הוראות הטיפול שלנו ממליצות להרטיב את כל האזור בחומץ לבן, לחכות כמה דקות, להרטיב שוב במים נקיים ולספוג במטלית יבשה אחרי כל שלב.
גם עם הסבון, פחות זה יותר. שארית של נוזל כלים נשארת בתוך הסיבים, נשארת דביקה ותופסת אבק. מי שמעדיף לא לנחש יכול להיעזר בערכת ניקוי לבדי ריפוד של ארוטקס. הנוסחה שלה לא מכילה כלור, אמוניה או מלבינים חזקים, והיא לא דורשת שטיפה אחרי השימוש, רק ניגוב במטלית לחה.
זה התהליך שמתאים לניקוי תקופתי של בד עם קוד W או WS, או לבד מהקולקציה שלנו שהרכבו סינתטי. לכתמים טריים מדלגים ישר לצעד השלישי.
האינסטינקט הוא מים קרים, אבל הוראות הטיפול בבדי הריפוד שלנו ממליצות דווקא על ספוג עם מים חמים, ואחר כך גליצרין חם שנשאר על הבד חצי שעה. לסיום שוטפים ומייבשים מהר.
כאן הזמן קובע הכול. שתן שהתייבש יכול להשאיר סימן קבוע. ספגו מיד, טפלו בתמיסה של חומץ לבן ומים, ורק אחרי הייבוש עברו לנוזל כביסה עם מים קרים.
קודם מגרדים את מה שאפשר, רק אחר כך מרטיבים. עובדים עם תערובת נקייה של נוזל כביסה ומים פושרים ומחליפים אותה כשהיא מתלכלכת, אחרת פשוט מורחים את השומן מחדש.
הספה הכי קלה לניקוי היא זו שלא הגיעה למצב שצריך לנקות אותה. אבק שיושב בבד חודשים נדחס בין הסיבים, מתערבב עם שומן מהעור ומהידיים, ובסוף נראה כמו כתם אפור על המשענות ועל קצה המושב. שאיבה שבועית קצרה עם ראש מברשת מורידה את רוב הלכלוך הזה לפני שהוא נקבע.
הרגל נוסף שכמעט אף אחד לא עושה: להפוך ולסובב את כריות הישיבה. רוב האנשים יושבים תמיד באותו מקום, וכרית אחת נשחקת ומתכהה מהר יותר מהשכנות שלה. אם הכריות דו צדדיות, הופכים אותן פעם בחודש. אם לא, לפחות מחליפים ביניהן מקומות.
ויש גם את השמש. ספה שעומדת מול חלון מערבי מקבלת שעות של קרינה ישירה כל אחר צהריים, והגוון בצד החשוף משתנה עם הזמן. וילון או תריס בשעות החמות עושים כאן יותר מכל חומר ניקוי. על הנושא הזה בבדי חוץ, שם הקרינה חזקה עוד יותר, כתבנו מאמר נפרד בבלוג.
לבעלי חיות מחמד שווה להחזיק בבית מברשת גומי או כפפת גומי לחה. מעבר אחד עליה מרים שערות מבדים כמו פלרמו וקורד בצורה יעילה יותר משואב רגיל, ובלי למשוך סיבים.
חשוב לדעת: יש מצבים שבהם ניקוי ביתי עושה יותר נזק מתועלת. ספה עם קוד X, בד עדין במיוחד כמו משי, נוזל שחדר עמוק לתוך הכרית, או ריח עובש שלא עובר, כולם מקרים לניקוי מקצועי. ניקוי בקיטור הוא סיפור נפרד. על חלק מהבדים עם קוד W הוא מותר, על בדי פלוק וקטיפה החום עלול למעוך את הסיב, ולכן שווה לברר מול היצרן או מול הצוות שלנו לפני שמפעילים מכשיר.
אותו היגיון חל על מכונות שטיפת ריפוד ביתיות. הן יעילות, אבל קל מאוד להכניס איתן יותר מים ממה שהבד והספוג מסוגלים לשחרר. מי שמשתמש במכונה כזאת צריך לעבור על כל אזור כמה פעמים במצב שאיבה בלבד, בלי ריסוס, עד שהבד מרגיש כמעט יבש למגע.
וכל כמה זמן לעשות ניקוי עמוק? אין לזה תשובה אחת. ספה בבית עם שני ילדים וכלב תצטרך ניקוי כמה פעמים בשנה, ספה בסלון אורחים אולי פעם בשנתיים.
רוב הנזקים שתיארנו כאן קורים בעשר הדקות הראשונות אחרי שמשהו נשפך, והם נמנעים בעזרת מטלית לבנה, מים קרים וקצת סבלנות. ואם הגעתם למסקנה שהספה הנוכחית כבר עברה את שלה, זה הזמן לבחור בד שעושה לכם חיים קלים. בקטלוג בדי הריפוד של ארוטקס תמצאו בדים כמו סופר קלין, קלינטקס ופלרמו שנבנו בדיוק לבתים שבהם משהו תמיד נשפך, ובאולם התצוגה שלנו בתל אביב אפשר לגעת בהם לפני שמחליטים.
חומץ לבן מופיע בהוראות הטיפול שלנו לכתמי מים ולשתן, כך שבכמות קטנה הוא בטוח לרוב הבדים הסינתטיים. סודה לשתייה יבשה טובה לספיגת ריחות כשמפזרים אותה, משאירים כמה שעות ושואבים. את שתיהן לא מערבבים יחד על הבד, כי התגובה יוצרת קצף רטוב שמכניס לספוג יותר מים ממה שצריך.
לא בשיטה, אלא בתזמון. בדים כמו סופר קלין וקלינטקס נותנים לכם זמן לספוג את הנוזל לפני שהוא חודר, ולכן הצעד החשוב הוא לספוג מהר במטלית יבשה. את אותם חומרים חריפים שאסורים על כל בד, אסור גם עליהם.
בניקוי נקודתי עם כמות נוזל קטנה, בדרך כלל שעה עד שלוש שעות. אם הבד נרטב לעומק או שהחדר סגור, זה יכול להימשך הרבה יותר. אוורור טבעי ומאוורר שמכוון לחדר, לא ישירות לבד, מקצרים את הזמן.
עדיף שלא. חום ישיר מקבע שאריות של כתמים, ובבדי פלוק ודמוי פרווה הוא יכול לעוות את הסיבים. אם חייבים, משתמשים במצב אוויר קר ושומרים מרחק.
מתחילים מגירוד עדין של מה שנשאר על פני הבד ושאיבת אבק. אחר כך מטפלים לפי סוג הכתם, עם סבלנות, ולפעמים צריך שניים או שלושה סבבים. כתם ישן שלא זז אחרי כמה ניסיונות עדינים הוא סיבה לפנות לניקוי מקצועי, לא לחומר חזק יותר.
תלוי בבד ובקוד הניקוי שלו. בבדים עם קוד W זה לרוב אפשרי, בבדי S זה אסור, ובבדי פלוק וקטיפה החום עלול למעוך את הסיב. כדאי לברר מול היצרן לפני שמפעילים מכשיר קיטור.
רק אם היצרן כתב שמותר. גם אז מכבסים במים קרים ובתוכנית עדינה, ומחזירים את הכיסוי לכרית כשהוא עדיין מעט לח כדי שיתאים לצורה. כיסוי שכובס עלול להיראות בגוון שונה מגב הספה, ולכן עדיף לכבס את כל הכיסויים יחד.